איני מאמין בהשגחה פרטית, בקיומה של ישות כל יכולה, מעורבת ומתערבת אשר מכוונת את קורותינו, עוקבת אחר מעשינו, ומענישה אותנו וגומלת לנו כמידתנו. אין אמונה כזאת מתיישבת בעיני לנוכח ידיעותינו כיום באשר למקומו הסתמי של כוכב הלכת ארץ במרחבים האינסופיים של היקום ובאשר למקומנו אנו, בני אנוש, בענף חסר ייחוד כלשהו באילן הייצורים החיים. ואני חושד מאז ומתמיד באלו המצהירים על אמונתם הדתית שמא אין זו אלא ביטוי שגור, מהשפה ולחוץ, תולדה של חינוך מילדות הנעדר כל חשיבה ספקנית וביקורתית.

 

אני גדוש מאידך תמיהה, סקרנות ופליאה על נפלאות הבריאה: כיצד ארבעה כוחות פיזיקליים בלבד מסוגלים ליצור, ללא כוונת מכוון, יקום עשיר כל כך בחומר. היאך יצר מגוון חומרי זה, בהליך אקראי של מפגשים כימיים את יסודות החיים. וכיצד יסודות אלה הובילו בהדרגה להופעתה המזהרת של תבונה, תבונה המשתוקקת ואף המסוגלת לחקור את אותו יקום, ואת עצמה !

 

פליאה זו היא היא הבסיס לסקרנות המדעית האנושית, ומלווה אותי יום יום בחיי .

 

את המסופר בחלק מהמפגשים שלהלן יש לראות לאור הרשום לעיל.