מפגשים מהסוג השני
מטבע עובר למוצא
2018. אני צועד בשנים האחרונות, שלוש פעמים בשבוע וכשגרה, צעידות בוקר מהירות ברחובות השקטים של שכונתנו.
יום אחד אני מחליט, כביכול הדבר תלוי רק בי, שמעתה והלאה אשוב הביתה מכל צעידה כשבאמתחתי מטבע או חפץ אחר בעל ערך אשר אספתי בדרכי. אינני זוכר מה הניע אותי לכך, יתכן מציאה מקרית של מטבע בודד.
החלטתי מחייבת ריכוז: אין לתת למחשבתי לנדוד ועלי להיות מרוכז במשימה. אני סורק, ממש כמו מכ”מ, את השטח שלפני ולצדדי, סורק ימין, שמאל ולפנים ללא הרף, בהתמדה וברצף במהלך כל שעת הצעידה. מלווה אותי תחושה עמוקה, כמעט מיסטית, יש להגיד (אבוי לבושה!) ניו-אייג’ית, שאם רק אאמין— אצליח.
העלה בידי ומצאתי יומיום – או חלמתי חלום?
והמפקפקים מוזמנים לעיין בתיקיה במחשבי בה ימצאו מודעת “נמצאה אבידה”, אשר תלינו במרכז השכונתי. המודעה, מתאריך 2/1/2018, מספרת על “טבעת זהב משובצת יהלום אשר תוחזר למאבד הישר תמורת סימנים – ותודה” [1]