קורת גג

המחברת

31 ביולי 1985. אנו הורים כעת לשני זאטוטים חמודים, יואב בן שנה ומחצה ויאיר בן שלושה חודשים. משפחתנו עוד תפרה ועוד תרבה, כך אנו, והסכמנו לפני מספר חודשים שנזדקק לדירה יותר גדולה, ובאזור אחר. פרסמנו מודעה בעיתון עבור דירתנו הקטנה ברחוב חובבי ציון בתל אביב. אנו בעידן טרום-אינטרנט, טרום רשתות וטרום יד2, אך בתוך ימים מופיע לקוח, לקוח רציני, עיקש וסבלן. זהו איש מבוגר המחפש דירה עבור בנו, נכה המרותק לכסא גלגלים. דירתנו בדיוק מתאימה לו. על המחיר, הנקוב בדולרים ברוח התקופה, הוא אינו מתמקח, כל הכסף הנחוץ זמין אצלו ביד, והוא מוכן להמתין ככל שיידרש, עד אשר נמצא לנו ונרכוש דירה חלופית.

 

אנו כפי שאנו, מבינים שנקרתה בפנינו הזדמנות, רוכשים מחברת דירות, סורקים את העיתונות במסרקות צפופות, ומניעים את רכבנו.

 

חייכו להם תחת שפמם התרפים, אלילי הבית הכנעניים, ושיגרו אותנו מיד אל הבית אשר בסופו של עניין נרכוש, אך לא לפני שנשוטט, במבוך אינסופי, ונראה עוד שבעים ושמונה דירות במסלולנו.

 

הבית הזה מצוי ברחוב אליהו חכים 4, בשכונת רמת אביב ג’ בתל אביב. הדירה נראית לנו מיד, הנוף הפתוח לצפון ולים מקסים, אך המחיר בשמים, הרבה מעבר ליכולתנו. תרכשו אם כך דירה יותר זולה באחד משני הבניינים הנוספים שאנו, חברת יובל-גד, מתחילים לבנות על יד בניין זה בחודשים הקרובים, הם מציעים. לא בא בחשבון, אני אומר, לא נרכוש דירה “על הנייר”: בארץ הוכרזה בתחילת חודש זה תוכנית הייצוב הכלכלית של שר האוצר יצחק מודעי וראש הממשלה שמעון פרס, האינפלציה החלה בירידתה המהירה משיא היסטורי של 440% לשנה (!!, כ 13% לחודש !), והשוק מתקשה להסתגל; שמועות רוחשות בעיתונות על קשיים בחברות בניה, אף בגדולות והמבוססות שבהן.

 

אנו רושמים את הדירה הראשונה הזאת במחברת, וממשיכים לכתת את רגלינו. כל דירה וסיפורה שלה, כך נחרתות במחברתנו שבעים ושמונה דירות, ועוד ידנו נטויה. עברו כבר מעל שלושה חודשים מאז התחלנו בחיפושינו, מדי פעם אנו בודקים ומוודאים שהרוכש שלנו עדיין ממתין, עדיין סבלן.

 

טלפון בערב, מחברת ישקו, חברת תיווך נדל”ן המייצגת את יובל-גד. החברה הורידה משמעותית את המחיר בבניין ברמת אביב ג’ שראיתם, הם אומרים, מדובר כעת בדירה האחרונה שטרם נמכרה, בקומה 13, בכיוון צפון מערב, ומציינים את המחיר החדש. אנו עושים חשבון ומתברר לנו שאם נאסוף את כל חסכונותינו, נמכור את דירתנו ואת שתי המכוניות (בהנחה שאקבל מחברת אלישרא רכב חברה) ונקח הלוואת משכנתא קטנה מאד, אזי נוכל לעמוד ברכישה. אני בודק מול חברת אלישרא ונענה מיד, ופונה לישקו בתשובה חיובית.

 

אני נפגש ביום ששי עם איציק, מתווך ממשרד ישקו, בבית קפה במרכז הישן בשכונה, סמוך לדירה שנרכוש. אנו חותמים על זכרון דברים ואני רושם ומוסר צ’ק מקדמה. שמחים עד השמיים, לאחר חודשים של חיפושים, אנו מדווחים במהלך השבת להורים: סוף סוף סגרנו.

 

למחרת, ביום ראשון, צלצול טלפון במשרדי, ישקו על הקו: צר להם מאד ולא נעים להם, הם אומרים. מסתבר שחברת יובל-גד אינה מוכנה למכור את הדירה במחיר כה נמוך. אבל חתמנו על זכרון דברים, אני עונה, ואף שילמתי לכם מקדמה. נכון, הם משיבים, אבל אם תקרא (באותיות הקטנות) במסמך שחתמנו תראה שהכל מותנה שם בהסכמתה הסופית של החברה היזמית. דעו, אני כועס להם, שלא נוסיף אגורה אחת נוספת, אבל דעו גם שכל הכסף הנדרש מונח אצלנו ביד ואני יכול לשלם את כל הסכום בתשלום אחד במזומן. השיחה מסתיימת, האכזבה קשה. נצטרך לחזור למסלול החיפושים. חולפים יומיים. טלפון מישקו בערב אלינו הביתה. יש לנו פתרון, אולי, הם אומרים.

 

אנו נפגשים בערב במשרד של ישקו ברחוב בן יהודה. צר לנו על מה שקרה, פותח אברהם, מנהל משרד התיווך. זוהי רכישה מיד ראשונה, והיא אמורה להתבצע בשקלים ולא בדולרים כמקובל בשוק יד שניה. אבל חברת יובל-גד לא יכולה להרשות לעצמה שמחיר כה נמוך יהיה נקוב בספרים שלהם. אמרת שכל הכסף בידיך, נכון? הוא שואל ואני מאשר. אם כך, יש לנו את הרעיון הבא, הם אומרים: אנו נרשום מחיר גבוה יותר (כ- 10% יותר אם זכרוני אינו מטעה אותי); המחיר הזה יהיה קבוע, ללא הצמדה למדד או לדולר. אתם תשלמו אותו בשלושה תשלומים, ראשון עם החתימה והשניים הנוספים במרווח של חודשיים אחד מהשני. תוכל להפקיד את הכסף המזומן לתשלומים הבאים בבנק ולקבל עליו ריבית שתכסה על עליית המחיר.

 

אני מבקש שהות לבדוק, יוצא לרחוב בן יהודה, וצועד מבנק לבנק, מצפון לדרום. יש לי כך וכך מאות אלפי שקלים שאני מעוניין להפקיד לחודשיים ולארבעה חודשים, אני מספר, ואפקיד אותם בבנק שישלם לי את הריבית המירבית. אני מוכנס בכל בנק, אחר כבוד, למנהל הסניף. הריבית הנומינלית השקלית, לפני מיקוח, עומדת בבנקים באותם ימים סוערים על כ 10% (לחודש! לא לשנה), וכך מציעים לי בסניף הראשון. אני מבטיח לשקול, וממשיך בדרכי לאורך הרחוב. נכנס לסניף הבא, של בנק אחר, מסביר שמציעים לי 11% ושאם יציעו ריבית גבוהה מזו אשמח לשקול להפקיד אצלם. מציעים לי 12%. ומשם לסניף של בנק המזרחי בבית אל על סמוך לדירתנו ברחוב חובבי ציון, ואני סוגר על 13% לחודש.

 

אנו קובעים ישיבה עם ישקו לשעות הערב של ה-31 ביולי בשנת 1985 לשם חתימה על החוזה, לא לפני שאנו משוחחים עם הרוכש הסבלני שלנו, מעדכנים אותו, מוודאים שכל כספו במזומן, וקובעים אתו לאותו יום ממש, ה 31 ביולי, לשעות הבוקר. המצב בארץ כה נזיל שאנו לא רוצים להסתכן בחתימת שני החוזים בפער זמנים גדול מזה.

 

וכך, אנו יושבים מולם כעת, מוכרים ורוכשים בו ביום.

 

בחשבון סופי, בעוד במחיר הקודם, הזול יותר, נזקקנו לכל הכסף שבידינו על מנת לבצע את הרכישה, הרי שכעת, בעקבות הריבית החודשית הגבוהה שקיבלנו, הכסף לא רק הספיק לנו לרכישה אלא שנותר בידינו עודף, עודף שהספיק לנו לרכישת ריהוט ראשוני ואביזרים.

 

טלפון בערב. על הקו אחד המתווכים, מתווך שכיר באחד ממשרדי התיווך, שליווה אותנו לאורך קטעים ארוכים ממסלולנו, ואשר מעוניין לפתוח לעצמו משרד עצמאי. תוכלו בבקשה למסור לי את המחברת עם שבעים ושמונה הדירות שרשמתם, הוא שואל. זה יעזור לי מאד בפתיחת משרדי החדש.